אחת התובנות החשובות שאני משתף עם מטופלים היא הרעיון של "צמצום מרווח הטעויות". לכל תנועה שאנחנו מבצעים יש קיבולת – הגבול עד כמה הגוף יכול לשאת תנועה מסוימת לפני שמופיע כאב.
כאב הוא לעיתים ביטוי לעומס מצטבר ולא בהכרח לתנועה "לא נכונה" (O'Sullivan et al., 2018). שני אנשים יכולים לבצע אותה פעולה: אחד יסיים ללא כל קושי, ואצל השני הגב "יתפוס". ההבדלים יכולים לנבוע מגנטיקה, מבנה אנטומי, איכות שינה, עומסים קודמים, פציעות עבר, סבילות לכאב ומצב רגשי.
אז מהו "מרווח הטעויות"?
ניתן לדמיין את טווח התנועה שלנו כמרחב פעולה שיש לו גבולות. כאשר אנחנו נעים בגבולות האלה – אין בעיה. אך ככל שהקיבולת שלנו יורדת (עקב עומס, עייפות או חוסר הסתגלות), המרחב הזה מצטמצם.
לדוגמה, אדם שכואב לו כל פעם שהוא מתכופף לקשור שרוכים – יש לו קיבולת נמוכה לתנועת כפיפה קדימה. ניתן לעקוף את הכאב באמצעות שינוי התנועה: להניח את הרגל על משטח מוגבה, לכופף את הברך. זו לא הדרך הנוחה ביותר, אבל היא מאפשרת לבצע את הפעולה ללא כאב – וזה הצעד הראשון.
לסיכום
- לכל תנועה יש קיבולת מסוימת, והיא משתנה מאדם לאדם.
- גורמים רבים משפיעים על הקיבולת, ולא כולם בשליטתנו.
- כאשר הקיבולת נמוכה, מרווח הטעויות מצטמצם – וכך עולה הסיכון לכאב.
- עלינו לזהות את גבולות הקיבולת, להתאים תנועה זמנית – ואז לאמן את הגוף להחזיר לעצמו את טווח הביטחון.
מקורות
McGill S. (2017). Back Mechanic. | O'Sullivan et al. (2018). | Moseley & Butler (2017). Explain Pain Supercharged.
